"גדוד 13 לא נשבר!
גדוד 13 לא ייסוג!"
23 בדצמבר 1948, משלט 86. זר, לו היה מביט בחבורת החיילים שעמדו על הגבעה הסמוכה לוואדי בואכה כביש עזה-רפיח, היה ודאי תמה על המחזה המוזר. מסביב נורו קליעים מכל עבר, פגזים התפוצצו, ואילו חבורת החיילים, ובראשה קצין, עמדה על הגבעה הזעירה וכולם צעקו יחדיו:
"גדוד 13 לא נשבר! גדוד 13 לא ייסוג!" "גדוד 13 לא נשבר! גדוד 13 לא ייסוג!"
"גדוד 13 לא נשבר! גדוד 13 לא ייסוג!" 23 בדצמבר 1948, משלט 86. זר, לו היה מביט בחבורת החיילים שעמדו על הגבעה הסמוכה לוואדי בואכה כביש עזה-רפיח, היה ודאי תמה על המחזה המוזר. מסביב נורו קליעים מכל עבר, פגזים התפוצצו, ואילו חבורת החיילים, ובראשה קצין, עמדה על הגבעה הזעירה וכולם צעקו יחדיו: "גדוד 13 לא […]
